יום ראשון, 18 באפריל 2010

הפנים שראתה ג'














כי ברגע שראיתי אותך לראשונה, בשעת ערב מאוחרת לאחר יום של ציפייה (וחבלי הלידה, ובטרם תפרי הלידה) רציתי בשבילך הכל.

ראיתי אותך, בתי הזעירה (3.350 ק"ג), וידעתי שמעכשיו ועד שנפרד, זה את ואני וכל השאר. אין רגע משמעותי בחיים כמו הרגע הנהדר זה. אין פגישה בחיים דומה לזו.

רציתי רק טוב עבורך, רציתי שתהיי לי בריאה וגם לעצמך, רציתי שתהיי שמחה תמיד והשתדלתי שכך יהיה. רציתי שתהיה לך משפחה הכי חמה ואוהבת, ויחסים טובים בינך ובין האחות הגדולה שכבר הייתה אז וזו שתתווסף לך. שתלמדי ושיהיו לך חיים הכי מלאים (ושתלכי לחוג בלט, חוג נגינה).

רציתי שתסעי בארץ ובעולם, שתלכי להמון סרטים והצגות וללונה פארק ולקרקס.

רציתי המון דברים בשבילך שאת לא מאמינה כמה, כי רק אמא שיולדת את בתה יכולה להיות כל כך שאפתנית עבורה.

ברגע שראיתי אותך לראשונה, לאחר חבלי הלידה, ובטרם תפרי הלידה רציתי בשבילך הכל.

וידעתי שאני אעשה הכל כדי שכך יהיה. וילדתי אותך וגידלתי הכי טוב שידעתי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה