אני רואה אותם כל הזמן,
בכל פינה ברחוב ובכל שעה ביום.
בכל פינה ברחוב ובכל שעה ביום.
בבית לא.
הם מסתכלים ויודעים עליי הכל:
מה אכלתי,
את מי אני אוהבת ואת מי סיננתי בטלפון.
מה אכלתי,
את מי אני אוהבת ואת מי סיננתי בטלפון.
לפעמים כדי להתחמק ממבטם
אני מתמקדת על האותיות והטקסט המלווה אותם.
אני מתמקדת על האותיות והטקסט המלווה אותם.
מנסה להתנחם באינפורמציה הקרה.
פעם כבר לקחתי כמה אליי הביתה בכוונה לתלות בסלון,
אבל זה היה מוזר מדי, יותר מדי אינטימיות בחדר אחד.
עדיף שיישארו בחוץ, גם ככה עוד כמה ימים הם ינטשו,
עדיף שיישארו בחוץ, גם ככה עוד כמה ימים הם ינטשו,
ובמקומם יגיעו אחרים.
efchek.blogspot.com הבלוג של אפרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה