פעם חייתי בלילה.
בעצם אני עדיין חיה בלילות ובמשך היום מהלכת כמין סהרורית אבל פעם חייתי בלילה באמת ובאותה תקופה האנשים היחידים שהיה לי קשר איתם היו אותם אנשים שיצא לי לפגוש בין אדי האלכוהול לעשן הסיגרות.
שם הכרתי את יעלי.
הגעתי לעבוד בתור מלצרית באחד מהפאבים השכונתיים של ראשון. היא הייתה המארחת הסוערת של המקום. במהלך הערב, לצלילי המוסיקה הקצבית, היא תפסה אותי ביד והתחילה לרקוד איתי.
זאת הייתה ההיכרות הראשונה שלנו. אני חשבתי לעצמי שאין לי כוח לבחורה המתלהבת הזאת, שאמנם נכון, היא יפיפיה בעלת מראה של בובת חרסינה, שיער בלונדיני גולש ועיניים כחולות כאידיאל היופי לכאורה וכמובן בעלת כריזמה מטורפת, שפשוט אי אפשר לעמוד בשום אופן בקסם שלה אבל ממש רציתי לומר לה: "או שתעזבי אותי ברגע זה כי אני שונאת בחורות מתלהבות, שגונבות את כל תשומת ליבם של הבחורים באיזור או שאני מורידה לך על הראש איזו כוס בירה".
בסוף המשכתי לרקוד איתה ומצאתי את עצמי מחייכת אליה חיוך דבילי.
זה מוזר, כי לא האמנתי שבסופו של דבר נהפוך שתינו לחברות טובות. למרות כל האנרגיה העצומה שיש לבחורה הזאת, החיבור בינינו היה דווקא חיבור שלילי שנובע מהצד הדיכאוני של שתינו. אני זוכרת אותנו יושבות בים ובוכות, רוצות למות. שתינו ניחנו באישיות קיצונית עד טירוף של רגעי אושר מרומם ומיד אחריהם נפילות כואבות. היו לה אמירות מאוד קשות על עצמה, שכל מי שרואה מבחוץ עטיפה כזאת יפה לא מבין כמה כאב יש בפנים ואני רק הרגשתי הזדהות עצומה כלפיה. הרגשתי שאנחנו מדברות באותה השפה.
ויעלי, היא היפית אמיתית, ילדת טבע. אי אפשר להישאר אדישים אליה, או שאוהבים אותה או שונאים, רק לא אדישים. ובאמת החלוקה היא כזאת שרוב הבחורים פשוט מתאהבים בה בקלות ורוב הבחורות שונאות אותה. היא פשוט טיפוס.
מצאתי את עצמי מסננת את הטלפונים שלה כי לא יכולתי לפגוש אותה יותר מידי. זה היה יותר מידי בשבילי, היא יכולה להיות פשוט מעייפת ולא כיפית בכלל כפי שהיא נראית מבחוץ, אפילו בשבילי, שלרוב מאוד אוהבת נפשות סוערות במיוחד.
היום אנחנו כבר לא בקשר.
נתקלתי בה, ממש במובן הפיזי של המילה, לפני זמן מה.
אני מיהרתי כדי לא לאחר למקום מסוים, כחלק מהתנהלות ההוריקן שלי והיא מיהרה לפתור איזו בעיה, אחרי שלא מצאה את דרכה ולקחה על אחריותה איזו קבוצת תיירים, או משהו בסגנון, כמה מתאים לה.
וכך שוב נפגשנו בדרכינו הסוערות, אך לא חשבתי כלל על אפשרות להחליף איתה שוב טלפונים, לא הייתי בטוחה שאני באמת רוצה.
האמת היא שאני מתגעגעת אליה, היא בהחלט חסרה לי.
אני רוצה להאמין שמתישהו בקרוב ניתקל שוב האחת בשניה, בתקווה שהפעם החיבור בינינו יגיע ממקום חיובי באמת.
תגובתך מדוייקת להפליא. תודה =) =)
השבמחקזה מאד מאד יפה ונוגע ללב. מדהים איך לפעמים החיים מזמנים לנו הזדמנות שניה ו"מתקילים" אותנו באנשים שאיכשהו התנתקו מאיתנו, או אנחנו מהם, או גם וגם.
השבמחקכאילו כדי להגיד לנו שההיכרות הראשונה לא היתה מקרית, שהיא משמעותית עבורנו, במובנה הספציפי, שכדאי לזכור.
יופי של סיפור.
תודה רבה. =) אני באמת מאמינה שלאנשים מסויימים יש תפקיד בחיינו. יעלי מאוד התאימה למה שעבר עלי באותה התקופה ושיקפה לי משהו בעצמי לטוב ולרע.
השבמחק