הפעם הראשונה שראיתי את מוניקה היתה בבודפשט, לפני למעלה מ-10 שנים. היא מכרה כרטיסים לקונצרט בדוכן באיזו כיכר. ראיתי בחורה מתוקה להפליא, עם פנים טובות ועיניים ירוקות ועמוקות, היא שידרה הרבה תום וטבעיות. חשבתי שאני יכול להתאהב בה. קניתי זוג כרטיסים לקונצרט במקום הכי טוב באולם, והזמנתי אותה להיות הדייט שלי לאירוע. היא הסכימה, ונראה לי שאפילו התרגשה. בילינו יחד לילה שלם, אפלטוני ומדהים. למחרת חזרתי ארצה, ולא שמרנו על קשר.
10 שנים אחר כך, ביום ההולדת שלי, היא חיפשה אותי בגוגל, ומצאה אותי בפייסבוק. זמן קצר אח"כ היא הזמינה אותי לפגוש אותה בסלובניה. נפגשנו. הרגשתי כאילו אנחנו מכירים כבר שנים. הרגשתי כאילו אנחנו מכירים כבר שנים... היא היתה עדיין מתוקה להפליא, עם אותן עיניים טובות, והרבה תום וטבעיות. בילינו יחד 4 ימים מסעירים ומרגשים, שאחריהם נפרדו דרכינו, וחזרנו כל אחד לחייו ולעולמו.
סיפור מקסים כל כך, עד שלא התאפקתי והשארתי תגובה.
השבמחק